לא מזמן כתבתי על מודל ADDIE, שבעולם הוא אולי המזוהה ביותר עם פיתוח הדרכה ולמידה. כמודל ותיק (מאמצע שנות ה- 70), מעניין לבחון את ההתייחסויות העכשוויות למודל.
Analysis > Design > Development > Implementation > Evaluation
דיון המתקיים בשבועות האחרונים בקבוצת ה- elearning guild בלינקדין עוסק בדיוק בסוגיה זו וגורר תגובות רבות. בעוד שחלק מהמעורבים בדיון סבורים כי כל מומחה הדרכה למעשה משתמש במודל ADDIE או בוורציה כלשהי שלו, יש גם רבים הסבורים כי יש לעשות התאמות ועדכונים:
- מומחית למידה מסן פרנסיסקו כותבת כי על מנת שלא לבלום את היצירתיות בעבודתה, היא מתחילה בתהליך יצירה המבוסס על דמיון ומשלבת עבודה עם המודל רק בהמשך.
- יש הרואים במודל ADDIE כלי לניהול פרוייקטים בלמידה, ולא לעיצוב הלמידה. ראָייה לכך היא כי "עיצוב" הוא שלב במודל, ולפיכך אינו יכול להיות מוקד המודל כולו. המשתתפים חלוקים בדעותיהם לגבי המידה בה ניתן לראות ב- ADDIE מודל מעולם
ה- "Project Management". - יועצת משאבי אנוש מדרום אפריקה מציינת כי כבר מ- 2008 יש הסבורים כי צריך להוסיף "R" למודל שתייצג "מחקר", וכי הסדר הנכון הוא ARDDIE. יש העונים לה כי מחקר הוא פרקטיקה רוחבית, המבוצעת בשלבי המודל השונים. המחקר נחוץ כדי להגדיר מהי "הצלחה" כדי שניתן יהיה למדוד אותה.
- בדומה, מספר מומחים מציינים כי שלב ה"E" (הערכה) הוא רוחבי ומשמש בכל התהליך. הסתכלות זו למעשה כבר אוּמצה על-ידי רבים כחלק אינטגראלי מהמודל.
עמדות מומחי למידה נוספים ניתן למצוא במה שהם כותבים בבלוגים שלהם:
קוני מלמד כותבת שלה, כי פיתוח למידה הוא תהליך שחלק מהותי ממנו הוא עיצוב (design). עיצוב דורש התמקדות באנשים וביצירה של פתרונות. המודלים ה"קלאסיים" של פיתוח למידה, כמו ADDIE, מתמקדים במערכות ובחשיבה אנליטית. חסרה בהם יצירה וסינתיזה של רעיונות.
גם ג'ף טייסון סבור שמודל ADDIE במתכונתו הנוכחית סובל מבעייתיות. לדעתו, המבנה הלינארי של "מפל" התקדמות בין השלבים הוא מוקד החולשה (ניתוח > עיצוב > פיתוח > יישום > הערכה). הוא מציע הסתכלות במבנה של "טבעות אולימפיות" המאפשר יותר אינטרציה וחזרה בין שלבים שונים. כפי שצוין, למעשה כבר זמן רב מומחים רבים רואים בשלב ה"הערכה" כמוקד המלווה את הפרוייקט לכל אורכו.
דונלד קלארק סבור שנעשה עוול מסויים למודל. פרשנויות שגויות הן שמובילות לחוסר שביעות רצון ממנו. מודל ADDIE אמור לכוון ל"מה" יש לבצע, לא ל"איך" לעשות זאת. מדובר במודל ממוקד, שאינו שולל, אלא דווקא מעודד, שילוב כלים ומודלים נוספים בתוך התהליך. חוסר הבנה נוסף, לתפיסתו, הוא ש- ADDIE מיועד רק לבניית הדרכות כיתה, בעוד שמערכות לתכנון למידה (ISD) כמו ADDIE רלוונטיות גם לבניית כלי למידה אחרים כמו עזר עבודה, כלים ללמידה עצמית (כולל למידה מתוקשבת) ועוד.
לסיכום,
מודל ADDIE הוא מאבני היסוד של פרקטיקת פיתוח ההדרכה והלמידה בעולם. לא ניתן לבטל את ההבנייה המתודולוגית שהוא ביסס, תוך הבנה כי הוא עוסק יותר בהסתכלות תהליכית על פרוייקט הלמידה, ופחות עוסק במיקרו של עיצוב התוצרים.
אין בכך קריאה "לקפוא על השמרים". מודלים אינם חקוקים בסלע, גמישות היא מחוייבת המציאות. למשל, כבר זמן רב שרוב המומחים מסכימים כי תהליך ניהול פרוייקט הלמידה איננו לינארי, ובפרט שלב ההערכה צריך להיות משולב לכל אורכו. גם בעתיד יש לראות בעדכונים תהליך רצוי ומבורך.
פוסטים נוספים על מודל ADDIE, מושגים ומודלים נוספים - ניתן למצוא באביב של יסודות.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה